שימוש נכון באשראי

כרטיס האשראי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לכך שמשפחות רבות לא מתנהלות נכון מבחינה כלכלית.

הסיבה לכך פשוטה, כאשר חשקה נפשו של אדם בקניית מוצר כלשהו (מוצר בסיסי או מותרות) ואין לו אפשרות כלכלית לכך, או אם נגדיר את זה במילים אחרות: אין לו כסף לקנות את המוצר, הוא לא צריך לפשוט יד ברחוב המרכזי, וגם  לא צריך לבקש הלוואה מחבר, כל שעליו לעשות הוא לשלוף את כרטיס האשראי מהכיס, לגהץ אותו בקופה, וזהו-המוצר אצלו ביד.

זה היה יכול להיות ממש מושלם, אילולא העובדה הקטנה שבהגיע יום הדין, קרי ה-10 לחודש, חברת האשראי גובה את מלוא סכום הקנייה היישר מחשבון הבנק של הקונה.

אז מה בדיוק גורם לנו ליפול בפח של כרטיס האשראי?

אחת הסיבות המרכזיות לכך שהאשראי גורם לנו להוציא כספים מעבר ליכולתנו, (אם כי זאת לא הסיבה היחידה), זאת העובדה שאנו כבני אדם, לא נוטים להיבהל מדברים רעים שאמורים לקרות בעוד זמן, אלא אנו תמיד נוטים לדחוק אותם כמה שאפשר, לדחות אותם לכמה שיותר זמן קדימה ולטמון את הראש בחול עד לרגע שממש אין ברירה… לעומת דברים רעים שקורים כאן ועכשיו – שמבהילים אותנו באמת. 

וכרטיס האשראי פועל בצורה כזו: הוא מאפשר לנו לקנות היום את כל מה שנרצה (טוב, לא ממש את כל מה שאנחנו רוצים, אבל הרבה מאוד דברים שאילולא האשראי – לא היינו מעלים בדעתנו לקנות אותם כעת), ואת התשלום נצטרך להסדיר אי אז ב-10 לחודש הבא. מה שגורם לנו לחשוב בפרץ של אופטימיות, שעד למועד החיוב בוודאי נמצא כבר דרך להסתדר ולהשיג את הכסף.

הבעיה היא שלמרות האופטימיות בה אנו מתעטפים, מצבנו הכלכלי לא באמת משתנה במהלך הימים שעוברים מתאריך הרכישה ועד למועד החיוב, וכך אנו מוצאים את עצמנו לפני מועד החיוב כשאנו עומדים בפני שוקת שבורה, ואז מתחיל המרוץ של ההלוואות והגלגולים והקומבינות וה…

לכאורה, הפתרון הוא פשוט לזרוק את הכרטיס לפח, אבל מה לעשות שיש לכרטיס גם דברים טובים?

אם נשכנע אתכם לקחת זוג מספרים ולגזור את הכרטיס- זה יכול להיות פתרון נהדר, הבעיה היא שאז תפסידו גם את הדברים הטובים שיש לכרטיס להציע, למשל: אפשרות קנייה מרחוק, קנייה בתשלומים, תשלום סכומים גדולים בלי סיכון שהכסף יאבד בדרך ועוד.

אז מה עושים?

ד"ר דן אריאלי מציע בספרו 'לא רציונלי ולא במקרה' כמה עצות לשימוש מושכל בכרטיס אשראי,

אחד הפתרונות שהוא מציע זה משהו ברעיון הזה:

אפשר ליצור כרטיס חכם שבו מגדירים מראש את הסכום המקסימלי שניתן להוציא עבור כל קטגוריה.

לדוגמא: עד 900 ₪ לחודש עבור הוצאות דלק. עד 1,000 ₪ לחודשיים עבור הוצאות ביגוד. עד 50 ₪ בחודש עבור מזון מהיר וכן על זו הדרך.

ומה יקרה אם תחרגו מהסכום שהוגדר מראש? במקרה כזה תישלח הודעה  מלשנית ומביכה לאדם שיוגדר מראש במערכת, ויהיה כתוב בה, שלמרבה הבושה, חרגתם בהוצאות מהסכום שהוחלט מראש.

לדוגמא, תגדירו במערכת שבכל פעם שתחרגו מהסכום שהתחייבתם עבור כל קטגוריה תישלח הודעה אל השוויגער שיהיה כתוב בה כך:

חמות יקרה

חתנך, ראובן כהן, חרג מהסכום המוקצב לו לחודש עבור קניית מזון מהיר, חריגה בסך של 37.9 ₪.

אנא צרי אתו קשר בהקדם והזהירי אותו שהוא בחריגה כספית משמעותית.

על החתום-חברת האשראי XXX

ומה יצא לנו מזה?

המטרה של הודעה מסוג זה היא כזו: ליצור אי נעימות גדולה מיד כאשר אנו רוכשים מוצרים שמעבר ליכולות שלנו ולא לחכות לאי נעימות שתגיע  אי אז בעשירי לחודש, שאז יורדים החיובים מהעו"ש.

במצב כזה, כשנדע שמיד עם הרכישה נוצרת לנו אי נעימות, ולא רק עוד כמה שבועות-נרכוש רק בצורה מושכלת. כי אי נעימות מיידית היא הרבה יותר מרתיעה מאי נעימות מרוחקת.

אמנם, לצערנו, אין עדיין כרטיס אשראי שפועל עם הטכנולוגיה הזו, אך אחרי שהבנו את העיקרון- שאי נעימות שתופיע מיד עם הרכישה, תמנע שימוש בלתי מושכל-נוכל להשתמש בתבונה בקניות עם כרטיס האשראי.

לסיכום: האם חייבים לזרוק את האשראי או שיש דרך להשתמש אתו בתבונה?

יש אנשים שמעדיפים להפסיד את היתרונות של האשראי כדי להיות בטוחים שהם לא יינזקו מהחסרונות שלו, ולעומת זאת, ישנם כאלו שבוחרים להחזיק את הכרטיס אבל לומדים להשתמש בו בתבונה. (ויש גם אחוז קטן של אנשים שמתנהלים יותר טוב עם כרטיס האשראי מאשר עם מזומן, אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד).

רוצים לדעת מה מתאים לכם יותר?

ארגון מסילה יוצא במבצע מיוחד לשבוע זה, ומאפשר לכם לקבל חינם  את המדריך המקצועי לשימוש נכון באמצעי התשלום השונים.